יום שני, 21 במרץ 2011

טרנטינו-תותח או אגדה?



אני הרגע ראיתי את הסרט של טרניטנו "ג'קי בראון". זה עוד סרט מוצלח של טרנטינו שבו למעשה יש בן אדם נבזה שמוכר נשקים,בשם אלדרו, והוא מתכנן מכירה ענקית של נשקים ואז לפרוש עם בערך מליון וחצי דולר בכיס. 
אך הכל נהרס לו כאשר אחד העובדים שלו נתפס על ידי המשטרה, ולמעשה המשטרה מתחילה חקירה שמובילה אותם לג'קי בראון. שהיא סתם אישה בת 44 שרק מנסה לשרוד את העולם הזה. 
בתחילת הסרט הרגשתי רגשות הערצה עזים כלפי אלדרו. הוא נראה גאון בתחילת הסרט, שום דבר אינו יכול לגעת בו אפילו לא האף.בי.אי!
שעה שלמה מהסרט אני הערצתי את אלדרו, רציתי שינצח וקיוויתי שהוא יגיע כבר למשאלתו שהיא להחזיק מליון וחצי דולר בכיס. 
כמובן בכל סרט יש תפנית ובסרט הזה אלה הביצים של ג'קי. 
ג'קי גם נתפסה על ידי המשטרה, על כך שהיא מעבירה לאלדרו כסף מלקוחות אשר נמצאים במקסיקו (ג'קי דיילת) אודות למידע שנמסר למשטרה מהעובד של אלדרו. אלדרו כמובן יוצא לעזרתה ומשחרר אותה בערבות,אך הוא לא מסתפק בזה הוא מגיעה לדירה כדי לרצוח אותה, היא כמובן מודעת להכל מראש ושולפת אקדח ומדביקה אותו לאביר המין הגברי של אלדרו. היא חוטפת את הנשק שהיה ברשותו של אלדרו, והיא מתחילה איתו במשא ומתן. ליתר דיוק היא מודיעה לו איך הם יוצאים מכל התסבוכת הזאת והיא גם מרוויחה מכל זה. 
מדובר בתרמית על המשטרה שלבסוף ג'קי צוחקת על כולם ולוקחת את כל הכסף (כל המליון וחצי) לכיס הפרטי שלה. כנאמר ; בויה! 
ועכשיו לדילמה;
במהלך הסרט שמתי לב שאני מעריצה את הבן אדם הכי נבזה והכי רשע בסרט, למי שיש את הראש היותר חלקלק הוא שווה יותר הערצה. 
בתור ילדה קטנה אני זוכרת אותי שומעת סיפורים וכועסת על האנשים הרעים, למה לאכול את סבתא? למה לשעבד בחורה יפה בגלל שאבא שלה מת? ולמה להרוג מישהי בגלל שהיא יותר יפה ממך?(כי אז בר רפאלי את על הכוונת שלי)
איך טרנטינו מצליח בכל הסרטים שלו לקחת את הרשע ולהפוך אותו לבן אדם דגול? 
האם טרנטינו מעריץ את המוח המלוכלך של הפושע? אז מה הוא חושב על היטלר? טוב את זה אנחנו יודעים...
בסרטים שלו הוא לוקח אותנו לעולם של רציחות, גנבות, מזימות ודמויות עם עבר מפוקפק. 
אנשים מוסרים או לא מוסרים אוהבים את הסרטים שלו. הם מצליחים למשך שעתיים וחצי להגרר לעולם הזה, לחשוב שאתה מסוגל לעמוד מול בן אדם וללחוץ על ההדק בגלל סיבה תמוהה.
בסרטים של 'kill bill' הצופה מחפש את הפרצוף של ביל, בסרט הראשון טרניטנו נותן לנו לראות רק את היד שלו, וזה מלהיט אותנו כאלו היד הזאת היא הקורות חיים שלו. כל מה שאנחנו יודעים על ביל זה שיש לו יד, ושהוא ניסה לרצוח את החברה שלו בגלל שהיא רצתה סגנון חיים אחר. הגיוני? ברור שהגיוני? ואם כבר בוא נרצח גם את כל המשפחה העתידית שלה.

אני מאמינה שיש לו משהו בסאונד, בסרט ג'קי בראון' לכל דמות יש סגנון מוסיקה יחודי, הצופה כבר מזהה את הדמות לפני המוסיקה ברגע שהדמות מתניעה את האוטו,אנחנו אפילו לא צריכים לראות את הדמות,אנחנו מכירים את הדמות, אנחנו נכנסים איתה לאוירה מסויימת שנותנת לך את ההרגשה שכל הפשע הזה הוא חלק מהעולם שלנו. למרות שאני לא יודעת מה איתכם אני לא היתי עדה לרצח או אפילו לקטטה, הגנבות שלי לא עלו על 10 שקלים וזה תמיד נשאר במשפחה. אבל להביט בדמות הזאת, להביט בנוף לשמוע את המוסיקה שלא תמיד מתאימה לנוף גורמת לי להבין שאין דרך אחרת אלה להרוג את הבן אדם,הפושע צודק.                                                  מי ידע אלימות זה כן הפתרון! 

אם זה לא הסאונד אז זה הדיאלוגים הארוכים. מי ששם לב ומי שלא, בסרטים של טרנטינו, במיוחד בספרות זולה, יש דיאלוגים ארוכים עם פרטים מאוד קטנים, סיפורים מבלבלים ודידקטים. כאשר אתה שומע את הסיפור הזה ומתחיל להנות מהסיפור אין לך לאן לברוח אלה לראות לאן הדמות שסיפרה את הסיפור תגיעה. לרוב זה רצח, אבל שייהיה,כי היה לה אחלה סיפור. זה מקרין אופי לעבריין, מה ששונה במציאות שלנו כי הסטראוטיפ הוא שלעבריין אין לב ואופי, אבל פה יש לנו והוא ממש מגניב.   

כאשר אני צופה שוב בסרטים אני שוקלת אולי זה בגלל התנועות מצלמה העדינות, אין מצלמות רועדות או זויות חדות מידי. הכל נשאר בגדר המציאות ונותן לנו בתור צופים את התחושה שזאת מציאות,אם אתם מסכימים איתה או אם לא. בטוח יש איפשהו בעולם אישה שלובשת חליפה צהובה ומצליחה להרוג 88 סמוראים, ברור!!
הרי רוב הסיכויים שכאשר מישהו ירצה לשדוד דיינר הוא יאכל שם קודם, כי אם האוכל טעים לו הוא לא ישדוד אותה. 
הרי זה מן המניין שבשביל להשלים רצח ולהוכיח למפקד שלך שאתה הכי גבר בעולם אתה צריך לקרקף את הקורבנות שלך. 
מה שמזכיר לי שבסרט "ממזרים חסרי כבוד" הוא הפך את המוות של היטלר לעוד מזימה,על ידי גורם חיצוני.  מה שלא תואם לתיעודים בהסטוריה.
כפי שאני מצליחה להתרשם הוא יוצר באופן מובהק עולם משלו, שבו ההבדל בין טוב לרע הוא כלכך דק עד נסתר, שבו להשאר אותנטי למציאות זאת המלצה. 
הוא הבמאי האידאלי בעיני כי הוא יוצר לנו עולם.
הוא קובע מה החוקים של העולם מה המוסר הצודק ומה ההגיון. 
הצופים מקבלים את זה כאלו שככה אמא שלהם חינכה אותם. יותר מזה אנחנו ניזונים מהפשע הזה, אם אין קללה או איזה רצח בכל רבע שעה אנחנו מאבדים עניין. האם זה הופך אותנו לבן אדם רע? לא! כי זאת המציאות שאליה אנחנו נסחפים לשעתיים וחצי.

כאשר אני קוראת את כל מה שכתבתי שנית אני מצטערת לגלות שלא ציינתי משהו בטרנטינו. 
הצגתי אותו בתור במאי חושק פשע ורציחות. אבל חשוב לזכור שתמיד הצד הטוב מנצח על ידי זה שהוא משחק באותו משחק עם הצד הרע. 
בג'קי בראון היא משתמשת במשטרה ונותנת להם את מה שהם רוצים וזה אודלו. 
בספרות זולה הדוגמא לא ממש מובהקת בעיני אבל לדוגמא הסצינה שבה אונסים את מרסלוס, בוץ' בא לחלצו והם יורים לו באיבר המין ויוצאים משם. בסצנה הזאת אנחנו ,הצופים ,הרגשנו חמלה למרסלוס למרות שהוא לפני שניה ניסה לרצוח את הבחור המתוק שמאוהב בחברה הילדותית שלו. הצופים עדיין מרגישים ברגש החמלה וטרנטינו עוזר לנו לשכוח מרגע החמלה בכך שמי שגורם לבן אדם אחר לסבול מחוסל, או סובל בעצמו.
בממזרים חסרי כבוד אנחנו הזדהנו עם החיילים כי מטרתם היתה להוריד את הנאצים מהשלטון, וכולנו יודעים עד כמה שזה היה נכון לעשות. 
בנינו לביל היה מגיע שימות, גם נגררנו אחרי הכעס של ורניטה שאם הוא היה נשאר חיי הצופים היו קמים ונוסעים לרצוח את דייוויד קאראדין בעצמם. 

מה שאני מנסה להגיד פה זה שטרנטינו אדיר!!!! גם שאני רואה את הסרטים בתור מוצר של מציאות שאינה קרובה אלינו. אולי היא בעולם אחר (קצת יותר תחתון) הצופה חייב להרגיש בתוכה,חייב להרגיש שהיא נאמנה לו, שהחוקים והמוסר שנקבעו לנו הם תואמים לאורך חיים של הדמות שלה אנו דובקים, ואם הם משתנים אז שיהיה לכך הסבר, כי ישנם חוקים ביקום שאינם יכולים להשתנות;האדם החכם שורד, גם אם זה אומר שצריך לירות בכל הטיפשים שמסביב.